מה אסור לשאול אתכם בראיון עבודה?

מה אסור לשאול אתכם בראיון עבודה?

 לצד שלל המדריכים הקיימים להכנה לראיון – מה ללבוש, איך להתנהג ואיך להשיב על שאלות נפוצות – כדאי שתדעו גם מה אסור למראיינים לשאול אתכם. 

בעיקרון, החוק אינו מונה רשימת שאלות שאסור לשאול במהלך ראיונות עבודה, אך לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, אסור למעביד להפלות בין דורשי עבודה. על כן, שאלות שמעסיק שואל מועמד לעבודה, שהתשובות עליהן הן בגדר מידע באחד הנושאים המהווים אפליה אסורה בעבודה, עלולות להיחשב שאלות מפלות. איסור ההפליה מתמקד בעיקר במין, גיל, נטייה מינית, הורות, השקפה פוליטית, אמונה דתית, גזע, מקום מגורים, לאום ושירות צבאי. 

שימו לב – במקרים מסוימים, כאשר אופי התפקיד ומהותו מחייבים זאת, מותר להציג שאלות מסוג זה למועמדים. עם זאת, מודעות והיכרות עם נושאים שאין לעסוק בהם בראיונות עבודה, יוכלו לסייע לכם לשמור על זכויותיכם כמועמדים למשרה, ובהמשך – כעובדים מן המניין. 

"בן/ת כמה את/ה?" 

הרבה לא יודעים זאת, אבל אינכם מחויבים לציין את גילכם במסגרת קורות החיים, ואתם רשאים לא להשיב לשאלה הקשורה לגילכם. בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הפליה מחמת גיל היא אסורה. גם שאלות עקיפות בנוגע לגיל הן אסורות, אז נסו לשים לב למרואיין שמתעניין פתאום באיזו שנה סיימתם תיכון, מתי חל יום ההולדת שלכם או באיזו שנה חגגתם בר/בת מצווה.  

"כמה הרווחת במקום העבודה הקודם?" 

יש לכם את הזכות לשמור על הפרטיות הכלכלית שלכם, כך ששאלות על מצבכם הכלכלי, השכר בו השתכרתם במקום העבודה הקודם או שאלות על רכוש ונכסים אינן לגיטימיות. שאלות נוספות שמקומן לא בראיונות עבודה הן שאלות בנוגע למצב התעסוקתי של בן/בת הזוג, ושאלות לגבי כמה הם משתכרים.  

 "מה הפרופיל הצבאי שלך?" 

 לשאלות מסוג זה קיימת התייחסות ספציפית בחוק ולמעסיקים אסור לשאול אותה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים לדרוש את הפרופיל הצבאי של מועמד, או להשתמש בו אם הגיע לידיעתו. לצד שאלות בנוגע לפרופיל הצבאי, כל שאלה לגבי השירות הצבאי שלכם אינה רלוונטית בראיונות עבודה, והמעסיק אינו רשאי לדרוש מידע בנושאים אלה. יותר מכך, גם אם לא שירתם בצבא, אסור לשאול אתכם מדוע, ואינכם חייבים להתייחס לנושא. שימו לב לשאלות או התייחסויות עקיפות בנדון כמו "מה הקב"א שלך?", "אני רואה שלא שירת בצבא", "מה עשית בצבא?" או "באיזה בסיס שירת?". 

שימו לב, במקרים מסוימים, ורק כאשר המשרה קשורה בקשר ישיר לשירות ולהכשרה הצבאיים, לגיטימי לדון בנושא בראיון העבודה. תחומים אלה כוללים למשל משרות בשירות הביטחון, תפקידי אבטחה, משרות בתעשייה הביטחונית וכדומה.  

 "כמה ימי מילואים אתה עושה בשנה?" 

לצד האיסור להציג למועמד שאלות בנוגע לשירותו הצבאי, אין לשאול מועמדים גם בנוגע לשירות המילואים – אם הם נקראים למילואים, באיזו תדירות ומהו משך שירות המילואים. לרוב, מעסיקים יתעניינו בנושא כדי להבין מהי הזמינות העתידית שלכם לעבודה, אז נסו לשים לב גם לשאלות או אמירות עקיפות דוגמת "עשית מילואים בעבר?", "באילו בסיסים יצא לך לשרת במילואים?", "השתחררת כבר מחובת מילואים?". 

 "יש לך עבר פלילי?" 

אין איסור רשמי בחוק על שאלות הנוגעות לעברו הפלילי של מועמד לעבודה, אבל יש חוק האוסר על מעסיקים לדרוש פרטים מהמרשם הפלילי במשטרה. למרות היעדר איסור רשמי, נראה כי כדאי למעסיקים להימנע משאלות כאלה, שמא יתפרשו כניסיון לעקוף את האיסור שכן קיים.  

יש לציין כי כשמדובר במשרות מסוימות, יש לגיטימציה לשאול שאלות הנוגעות לעבר פלילי ולדרוש מידע רשמי משטרתי. דוגמה לכך הן עבודות בבתי ספר, במעונות ובחלק מבתי החולים, בהם אסור לקבל עובדים מבוגרים שהורשעו בעבירות מין. 

 "את/ה נוטל/ת תרופות באופן קבוע?"

ככלל, אסור למעסיק לשאול מועמד שאלות על מצבו הרפואי, הפיזי או הנפשי, כל עוד אינן רלוונטיות לתפקיד המוצע. שאלות אלה לא לגיטימיות, ועלולות להוות פגיעה בפרטיות המועמד. יתרה מכך, התייחסות לא רלוונטית למצב הרפואי של מועמדים לעבודה עשויה לרמז על הפליה בין דורשי עבודה, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. שאלות בנושאים אלה עשויות לעלות במהלך הריאיון בווריאציות שונות – "האם נזקקת לטיפול רפואי?", "את/ה בריא/ה?", "היית באשפוז פסיכיאטרי?" ו-"סבלת בעבר ממחלת נפש?". 

גם כאן ישנו סייג, כך שבמידה ולקות פיזית, נפשית או שכלית עשויה למנוע מהמועמד למלא את התפקיד כהלכה, מותר יהיה לשאול על המצב הרפואי הרלוונטי ליכולת לבצע את העבודה. 

"מאיפה ההורים שלך?" 

הלאום או ארץ המוצא שלכם ושל ההורים שלכם אינם רלוונטיים לראיון העבודה, כך ששאלות בנושא זה עשויות לרמז על גזענות. לצד הטעם המר שמלווה שאלות בנושאים אלה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על מעסיקים להפלות בין דורשי עבודה לפי ארץ מוצאם. 

האחיות החורגות של השאלה  הזו עשויות להופיע בצורת "מאיזה מוצא את/ה?", "איפה נולדו ההורים שלך?" ואף "איפה נולדו סבא וסבתא?". שאלה בעייתית נוספת היא "האם עברית היא שפת האם שלך?", כיוון שהיא מכוונת לבירור ארץ המוצא או הלאום, אך אם היא קשורה קשר ישיר לביצוע התפקיד, היא לגיטימית.  

שימו לב שלצד ארץ המוצא, גם רמת ההשכלה ותחום העיסוק של ההורים שלכם לא רלוונטיים לראיון העבודה, וגם לשאלות אלה אין מקום בראיון הנערך באופן מקצועי.  

"את/ה דתי/ה?" 

חל איסור על מעסיקים להפלות אדם המבקש להתקבל לעבודה על בסיס הדת אליה הוא משתייך. על כן, אין לשאול מרואיין שאלות לגבי דתו או אמונתו, אלא אם העניין קשור באופן ישיר לאופי התפקיד. בנוסף, אין לחייב אדם לעבוד ביום שבת, ואי קבלת עובד לעבודה בגלל שאינו מוכן לעבוד בשבת מהווה הפליה אסורה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. במסגרת הניסיון לברר את הדת או מידת הדתיות של מרואיינים, עשויות להופיע גם השאלות "את/ה שומר/ת שבת/כשרות?", את/ה מקפיד/ה על לבוש צנוע גם בשעות הפנאי?", "את/ה צופה בטלוויזיה בשבת?". 

"איפה את/ה גר/ה?" 

למרות שרובנו עושים זאת, אין חובה לכלול בקורות החיים את כתובת המגורים. בתיקון שנוסף לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, נקבע כי מעסיק אינו רשאי להפלות בין מועמדים לעבודה על רקע מקום מגוריהם. כלומר, אזור המגורים שלכם לא אמור להיות פרמטר רלוונטי בראיון העבודה, כמו גם עם מי אתם גרים וממתי. גם כאן, במקרים בהם מקום המגורים קשור במהות או באופי התפקיד, יהיה מקובל לדרוש במקום מגוריהם של מועמדים. 

 "מתכוון/ת להתחתן בקרוב?" 

כאמור, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אסר על מעסיקים להפלות בין דורשי עבודה על רקע מספר פרמטרים, ביניהם – מעמד אישי. ראיון עבודה הוא לא דייט או שיחה עם החבר'ה, ולמעסיק אין זכות להתערב במצבכם הזוגי או המשפחתי, או בתוכניות האישיות שלכם. גרסאות נוספות לאותה שאלה יכולות להופיע בדמות: "אתה/ה נשוי/נשואה?", "את/ה רווק/ה?", "מהו מצבך המשפחתי?", "איך זה שאת/ה רווק/ה?!", "מתי את/ה מתחתן/ת?". שימו לב כי גם אמירות כמו "אצלנו תתפסי חתן", למרות שסביר שלא נאמרו בכוונה רעה, אינן במקום במסגרת ראיון עבודה.  

 "יש לך ילדים?" 

ללא ספק, אחת השאלות האהובות על מראיינים, בייחוד כשמדובר במועמדות נשים. אומנם בסיס השאלה הוא להבין מהי הזמינות הריאלית של מועמדים למשרה מלאה, אך היא קשורה להפליה על רקע הורות. בין השאלות הלא לגיטימיות נתקלנו ב- "שוקל/ת להביא ילדים בקרוב?", "באיזה חודש את?", "כמה ילדים יש לך?", "יש לך סידור לילדים בשעות היום?", "איך תסתדרו עם הילדים?", "מה תעשה/י כשהילדים יהיו חולים?", "את/ה לא מתכנן/ת להרחיב את המשפחה בקרוב?". 

לצד האיסור להפלות אישה בגלל הריון או הורות, אסור גם להפלות עקב טיפולי פוריות. יותר מכך, שאלות הנוגעות לטיפולי פוריות מהוות גם פגיעה בצנעת הפרט. שימו לב גם להתעניינות לא לגיטימית לגבי טיפולי פוריות, הפריות וכדומה.
חשוב לציין שגם גם כאן – אם השאלה רלוונטית לתחום העיסוק, היא מותרת. לדוגמה, מותר לשאול מועמדת האם היא בהריון במסגרת ראיון קבלה לעבודה הכוללת חשיפה לחומרים מסוכנים או הרמת משא כבד. 

 "יש לך המלצות?" 

מועמד לעבודה שעדיין מועסק בעבודה אחרת, לא מחויב לתת המלצות ממקום עבודתו הנוכחי. הגבלה זו נועדה להגן על המועמד, שמא ייפגע במידה ומעסיקו הנוכחי לא יודע שהוא מחפש עבודה אחרת. עם זאת, לגיטימי לחלוטין מצד מעסיק פוטנציאלי לקבל מידע ממועמד לעבודה על ניסיונו במקומות עבודה קודמים ולשאול שאלות בנושא.  

 שאלות נוספות שאין להעלות בראיונות עבודה הן:  

• "האם את/ה נוהג/ת להמר?" 
• "נוהג/ת לשתות אלכוהול?"
  
• "האם השתמשת בעבר בסמים?"
  
• "האם את/ה נמצא/ת בהליך משפטי?"
  
• "האם את/ה נמשך/ת לבני מינך?"
  
• "למי הצבעת בבחירות?"
  
• "האם יש לך קעקועים?"
  
• "האם את/ה יוצא/ת לפאבים?" 
  

במקומות עבודה מסוימים, תהליך המיון כולל מילוי טפסים בטרם הראיון. גם כאן, שימו לב איזה מידע אתם מתבקשים לחלוק עם המעסיק, ועד כמה הוא לגיטימי או רלוונטי למשרה.  

 ראיון עבודה אמור להיות ענייני, ולגעת בנושאים מקצועיים כמו ההכשרה של המועמד, ניסיונו הקודם, והיכולת שלו לבצע את התפקיד. בפועל, זה לא תמיד מתנהל כך. נסו לשים לב לשאלות שאתם נשאלים בראיונות עבודה, הבינו אם הן אישיות או חודרניות מדי, וזכרו שאינכם חייבים לענות עליהן.  

נדגיש שעל פי רוב, המעסיק עשוי לשאול שאלות לא רלוונטיות בתום לב, ולא מכוונה מודעת להביך אתכם או לפלוש לפרטיות שלכם. במידה ונשאלתם שאלה לא לגיטימית או חטטנית מדי, השתדלו לא להתפרץ או לפוצץ את הראיון, אלא לענות בשאלה עקיפה ("למה את/ה שואל/ת את השאלה הזו?"), תשובה עקיפה ("אני מודע/ת לעובדה שהמשרה היא משרה מלאה ואני מסוגל/ת לעמוד בכך"), להתחמק באלגנטיות, להסיט את השיחה לכיוון אחר או לענות באופן מעורפל. כך תוכלו לשמור על אווירה חיובית בראיון תוך שאתם עומדים על זכויותיכם ושומרים על הגבולות שלכם.  

לסיום, זכרו – כל חילופי דברים עם מראיין הם חלק מהראיון, גם אם נשאלו בתמימות או כלאחר יד.